כפי שנציג פה בהמשך, עסקים רבים חייבים לשכור רואה חשבון חיצוני.

על מנת לחסוך ממך אי נעימויות וחיכוכים מיותרים עם רואה החשבון שנאלצת לשכור בסכומים לא מבוטלים, כדאי שתלמד ותבין איך זה עובד.

מי חייב בביקורת של רואה חשבון

  • כל חברה חייבת במינוי רואה חשבון על פי חוק החברות
  • עמותות שמחזורן השנתי מעל 500 אלף ₪
  • אגודה שיתופית – רואה חשבון או ברית פיקוח

מה המוצר הסופי של רואה החשבון

כל תאגיד מאלה שמפורטים מעלה חייב להפיק כל שנה דוחות כספיים שכוללים: מאזן, דוח הפסד ורוח, תזרים מזומנים ועוד. הוא אחראי לנכונות הנתונים שמופיעים בדוחות.

רואה החשבון מצרף חוות דעת בלתי תלויה לדוחות אלה שאמורה לתת תוקף מקצועי מהימן לדוחות. לשם כך הוא עורך ביקורת בעסק ובספרי החשבונות.

 

מי ה"צרכנים" של חוות הדעת והדוחות המבוקרים

רבים הם הגורמים במשק, בארץ ובחו"ל, שדורשים דוחות כספיים מבוקרים. בראש הרשימה הן רשויות המס. כל חברה חייבת למנות רואה חשבון מייצג.

גופים אחרים מתנים שיתוף פעולה בקבלת דוחות מבוקרים כמו בנקים ומשרדי ממשלה.

בחברה שמניותיה נסחרות בורסה – הציבור הרחב.

כך גם לא תתבצע עסקה של מכירה או קנייה של עסק או חלקו ללא דוחות כספיים מבוקרים.

 

מדוע דווקא רואה חשבון

מדוע כל אותם גורמים שציינו למעלה סומכים על חוות הדעת של רואה החשבון?
היתר לעסוק בראיית חשבון הוא רישיון שניתן ממשרד המשפטים למי שעמד בבחינות הסמכה ועוד שנתיים התמחות. מן המפורסמות היא שבחינות אלה הן מהקשות שקיימות במשק ולא כל אחד זוכה לעבור אותן.

בזה לא תמו חובותיו. כרואה חשבון חל עליו חוק רואי חשבון שמטיל עליו אחריות אישית למהימנות של חוות הדעת שלו. כלומר, בנק או קונה שהסתמך על חוות דעתו וניזוק, רשאי לתבוע אותו. כך גם מידע לא נכון לרשויות המס בדוחות של לקוח עלולות לחשוף את רואה החשבון לשלילת רישיון ואף לתביעה פלילית כשותף לעבירה.

 

איך זה משפיע על הביקורת של החברה

 על מנת להסיר ספק, מחויבותו הראשונה של רואה החשבון היא לחברה שבחרה בו ולבעלי מניותיה.

עם זאת, מתוך כל האמור לעיל, חייב רואה החשבון להקפיד על כללי המקצוע.

ומהם כללי המקצוע ? כדי למנוע פרשנויות או ויכוחים לגבי הצגת הנתונים בדוחות פועלים כל רואי החשבון על פי תקנים בינלאומיים אחידים שאומצו על ידי לשכת רואי החשבון בישראל.

 

מהלך הביקורת

את הביקורת מתחיל רואה החשבון המבקר בסקירה כללית של הגוף המבוקר ועובר בתשומת לב על הנושאים הבאים:

  • הבנת המבנה הארגוני
  • בחינת אופי החברה
  • יעדים
  • אסטרטגיות
  • מידת הבקרה הפנימית הקיימת

לאחר שקיבל את המידע הנדרש, בונה המבקר תוכנית ביקורת מותאמת לבדיקה הספציפית, תוך קביעת הנושאים הנבדקים, היקף הבדיקה, הטכניקה הדרושה ומסגרת הזמן. במהלך הבדיקה עצמה בוחן המבקר מסמכים שונים, מאמת אותם מול הנתונים הקיימים שדגם, מציג אותם בפני ההנהלה, ממליץ על תיקונים, ולבסוף מגיש חוות דעת שמאשרת את נאותות הדו"חות הכספיים של החברה.

במקרים נדירים וקיצוניים, כאשר נמנע ממנו לבדוק נתונים מהותיים מסוימים, הוא ימנע מלהביע חוות דעת לגבי אותם נושאים בלבד. אם למרות בקשותיו לא הוצגו נושאיים מהותיים מאוד בדוחות באופן המתחייב בחוק או על פי עקרונות חשבונאיים, הוא יציג חוות דעת מסויגת.

 

ואיך זה בכל זאת רואה החשבון יכול להועיל לנו

נכון, אין ברירה. חברה חייבת בחוות דעת של רואה חשבון לדוחותיה הכספיים.

אך אם נסתכל על חצי הכוס המלאה, הרי בביקורת היסודית והמעמיקה שרואה החשבון מבצע אתה קונה שקט.

במישור הפיננסי והמיסוי לא יהיו לך הפתעות, לא תקלע לפינות שקשה לצאת מהן, ולא תצטרך לספק הסברים כאלה שאין לך.

לכן כל כך חשוב לבחור רואה חשבון שברור לו לגמרי שטובת הלקוח קודמת לכל המחויבויות.

תמיד ניתן לגשר על פערים ולמצוא דרכים יצירתיות וחוקיות ולהציג חוות דעת ללא הימנעויות או הסתייגויות.

סגירת תפריט

נתקלתם בשאלה ללא תשובה?
בואו אלינו לפגישה ללא עלות!

השאירו פרטים כאן ומיד נחזור אליכם